עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

כותבת קטעים ושירים, בעיקר שירים.

אפשר לומר שאני מתעניינת בנפש האדם, קוראים לי לפעמים פילוסופית קטנה.. מה שעושה להם טוב..

עדיין מחפשת את עצמי בעולם ולא כל כך דחוף לי להותיר משהו אחרי.
חברים
sunshine
נושאים
משפטים שהרימו אותי
" לפעמים הקשבה זו העזרה הכי גדולה"

"חבר וידיד הם כמו נר כמה שיותר חשוך כך הם יותר מאירים"

"כשחשוך במיוחד זה הזמן לחלום"

הפוסט הראשון(?)

24/05/2014 20:59
הבל הבלים
מה שעובר עלי.

אממ אז אפשר לומר שממש עכשיו אני חונכת את הבלוג החדש שלי, האמת, אף פעם לא היה לי כזה, כזה שאפשר לשפוך בו את כל הגררר של החיים והוא סתם שותק, לא מזדהה לא צוחק, שותק,

אני חושבת שבלוג הוא קצת כמו יומן, אבל אני שונאת יומנים שכותבים בהם בסגנון: "יומני היקר..."  מי קבע שהוא יקר? אפשר גם לכתוב יומני הגאוןחתיךדביל בדיוק באותה המידה ועדיין הוא יהיה היומן שלך, שותק כמו פסל.


אני לא ממש יודעת איך זה עובד כל הדבר הזה אני מפרסמת פוסט אנשים שופטים אותו לפי מה? כמה הוא מצחיק אותם? כמה הם מזדהים איתו? מה? ואז מה קורה? כוססים ציפורניים כדי שתבוא ההודעה למייל ואז יאיי! מישהו הגיב לי על הפוסט! לא, לא, לא, זו סתם הודעה מהבנק.

לשם מה נועד הבלוג? תסבירו לי! אנשים שופכים פה את נשמתם ואז מה קורה? מגיבים להם וו... יופי! העולם מאיר פנים! מישהיא רוצה להתאבד כי ההורים שלה מתגרשים חבר שלה נפרד ממנה הציונים שלה לא משהו כל העולם נפל עליה ומישהיא כותבת לה אל תתאבדי! החיים יקרים! חיים רק פעם אחת!


נו באמת, נראה לכם שהיא לא יודעת את זה?!


עכשיו אתם בטח חושבים אז למה היא הקימה בלוג אם זה מה שהיא חושבת?, האמת? זה גם מה שאני חשבתי אבל הבנתי שאני פשוט צריכה את זה, לפעמים אני חושבת שאנשים עושים מעשים דביליים בגלל שבאותו רגע הם היו צריכים את המשהו הזה, ה"באותו רגע הזה זה הרצון האמיתי שלהם רצון שלא מהול במציאות רצון טהור שעוד לא נשטף בהיגיון! ואז מה אומרים אחרי זה? הייתי דביל, ה"הייתי דביל" הזה מדבר מהגרון של החברה מהגרון של הרצון להיות כמו כולם. מהפחד של לעמוד מול כולם, מול כל אחד ואחד שגם הוא "דביל" דביל שהקשיב ללב שלו וגם הוא נתון ללחץ הזה לפחד הזה מהגילוי ש"בטעות" יגלו שגם הוא הולך אחרי הלב שלו  ולכן מכסה על זה בכינוי של חבר שלו כדביל. אולי הוא לא יודע אבל הוא הדביל הכי גדול, דביל שחוסם את חבר שלו.


אז כמו שאמרתי באמת שאין לי מושג לה הקמתי את הבלוג הזה או מה יהיה איתו אחר כך ואם אני אמחוק אותו אחר כך, אני לא יודעת, ואולי בלוג זה סתם כדי לשתף את מה שעובר עלי. אני לא יודעת. כנראה שהימים יגידו. חבל שהם לא יודעים לדבר מראש..


אני לא מבקשת ממכם לפרסם את הבלוג שלי וכל זה כי זה יהיה לא נכון, לא לי ולא לכם. 

Thelse
19/08/2014 13:52
את לא צריכה לבוא ישר בגישה של אנטי..
האמת היא שרק עכשיו נחשפתי לבלוג שלך ואשמח לקרוא עוד.
אומנם לרוב זה לא עוזר לכתוב לאנשים לא להתאבד ושהחיים יקרים, אבל שווה לנסות בשביל הסיכויים המעטים שזה יעזור. אולי רק להזכיר את זה, או לשפר את ההרגשה של אותו אדם בזה שאכפת לאנשים. שחשוב להם.
בכל מקרה, אני מצפה לקרוא עוד, קראתי את השיר שכתבת, מאוד אהבתי אותו.
הבל הבלים
20/08/2014 22:34
אני הייתי אז בתקופה לא משהו, בכלל כל הפוסט הזה סוג של פריקת עצבים.
תודה:) ואני אשתדל לפרסם עוד למרות שעדיין אין לי כל כך מושג איך הוא עובד.
Thelse
20/08/2014 23:58
בכל מקרה, אם תצטרכי משהו תכתבי לי ואני אשמח לעזור.. :)
הבל הבלים
21/08/2014 00:01
תודה רבה:), אם אהבת את השיר הראשון העלתי שיר שני עכשיו, מוזמנת לראות אבל רק אם את רוצה:)
Thelse
21/08/2014 01:56
אני בן..
קראתי אותו. מאוד אהבתי. תמשיכי לכתוב..
הבל הבלים
21/08/2014 06:50
סליחה:) ותודה:)
אני אמשיך לכתוב, זה בערך כל העולם שלי..
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון